כרמי שלי לא נטרתי

תסריט לסרט עלילתי באורך מלא, אגדה פיוטית

 

לאחר מות אביה, שולמית (17), נערה תמימה ויפהפייה, מוצאת עצמה תחת שליטת שלושת אחיה הבוגרים, ראובן (27), יהודה (24) ובנימין (20), ששומרים בקנאות על הכרם המשפחתי. כאשר שועלים פושטים על הכרם, הם שוכרים שומרים כדי להגן על השטח. אחד מהם הוא עופר (22), בחור צעיר וקסום שניחן בגישה מיוחדת לבעלי חיים.

בלילות, תחת עץ תפוח עתיק, שולמית ועופר מתקרבים. שולמית, שמתגלה כבעלת חיבור עמוק לכרם, מלמדת את עופר כיצד לשלוט בשועלים. כשאהבתם מתלהטת שולמית משתפת את אחיה בנימין בסוד מערכת היחסים שלה עם עופר. מחשש לגילוי סוד שהוא מסתיר בעצמו, בנימין חולק את סודה עם אחיו. האחים מוצאים את שולמית ועופר יחד, מכים את עופר – והוא בורח. שולמית נותרת שבורה ומסתגרת בתוך עצמה. השועלים בינתיים פושטים על הכרם, והוא נהרס. החורבן גורם לשולמית חולת האהבה לאבד אחיזה במציאות, והיא יוצאת לחפש את אהובה. כשהיא לא מוצאת אותו, היא מצטרפת לשועלים.

"כרמי שלי לא נטרתי" הוא עיבוד קולנועי למגילת שיר השירים מהתנ"ך, רצף של שירי אהבה שנכתבו לפני כמעט 3,000 שנה. הטקסט העתיק מגולל את סיפור אהבתם של בחור ובחורה, בדגש על אהבת הבחורה לבחור, עם דיאלוג מתמשך בין האוהבים שמופיע כמעט בכל אחד מהפרקים. פעם הבחורה מתארת את יופיו של הבחור ומספרת על אהבתה, ופעם הבחור מגיב ומתאר אותה. זהו טקסט מהפכני ואף ארוטי, גדוש תיאורים פיזיים וסיפורים על מפגשיהם הרומנטיים והמיניים, והכל בשפה עוצרת נשימה.

לטעמי, מדובר בטקסט היפה ביותר שנכתב בשפה העברית. מטבעות הלשון, הפיוטיות, קול האשה כקול המרכזי, המרד שלה בעולם הפטריארכלי הישן, התשוקה האינסופית לגוף ולאהבתו של אחר – אלו דברים שלעולם לא אוכל להפסיק להתרגש מהם, ולא הניחו לי מאז שקראתי את הטקסט לראשונה. זוהי ההשראה לכתיבת תסריט זה.