אמונה

סדרת דרמה ירושלמית, 6 פרקים, 30 דקות לפרק

 

בירושלים המפולגת, על הגבול שבין סצנת הברים של מרכז העיר לשכונות החרדיות, נוצר חיכוך שמצית אש בין העולמות המנוכרים: יותם (27), מוזיקאי חילוני כושל, מתחיל את שנת ההכשרה שלו כמורה לספרות בבית ספר דתי לבנות. הוא משוכנע שזו תהיה שנה קלה, שהוא ילמד בנות שקטות וצנועות, יחסוך כסף ויחזור למוזיקה. אבל כבר בשיעור הראשון הוא מגלה שהבנות של י"ב 1 רחוקות מהדימוי השמרני שהיה לו לגביהן. הן חדות, פרועות, חצופות ובעיקר הרבה יותר פאנקיסטיות ממנו. במיוחד נערה אחת חכמה, עוקצנית ואבודה – אמונה (17).

בין השניים נרקמת מערכת יחסים אינטימית ומיוחדת. אמונה מכניסה את יותם לעולמן של התלמידות וחשה שהוא המבוגר הראשון שבאמת רואה אותה. סוף־סוף, דווקא שם, יותם הופך לרוקסטאר. כשהקִרבה הופכת לאובססיה יותם נקרע בין החלום להיות כוכב ותפקידו כמחנך. במסגרת הקשר האישי, הטעון והמבלבל עם אמונה, היא חוצה גבולות ויותם נאלץ "להיפרד" ממנה. אמונה חשה פגועה ומנוצלת, ומאשימה אותו בהטרדה מינית. הבנות מתאגדות סביבה לראשונה בחייה, ודורשות לעשות צדק ולהעיף את המורה המטרידן.

יותם יוצא למאבק כדי להוכיח את חפותו ולהישאר במקצוע שבו התאהב. מולו עומדות בנות שזורעות כאוס בכל אחד מהשיעורים שלו ומערכת חוקים שזרה לו לחלוטין. בדרך ילמד על בשרו את המשמעות האמיתית של חינוך. אמונה, לעומת זאת, תגלה שהצדק שדרשה התהפך נגדה, ושהמאבק שלה, גם אם נבע מפגיעה אמיתית, נושא תג מחיר: פגיעה באדם שהיא אוהבת. לבסוף היא מחליטה להקריב קורבן ומוותרת על האמת שלה.

"אמונה" היא דרמה על ירושלים אחרת, שבה נהיינו כה רחוקים זה מזה שאנחנו כבר מדברים בשפות שונות ובקושי מצליחים לגעת. בתווך מרחפת כל הזמן שאלה עקרונית מציקה: האם עדיין יש מקום לשיח? כל פרק בסדרה שואב השראה מיצירת ספרות קאנונית אחרת, מ"בובה ממוכנת" של דליה רביקוביץ ו"המשפט" של קפקא ועד "ים ביני ובינך" של שמואל הנגיד.